רש"י על קידושין י״ט ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על קידושין י״ט ע״א:ט״ו רש"י על קידושין י״ט ע״ב:ב׳ »

1 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

ועיין בתוס' דלפי ר"ת היעוד נעשה בע"כ של אב ובע"כ של בת. ויש לעיין בגדר הדעת מצד האשה ביעוד לפי ר"ת, האם יש גזה"כ ביעוד דלא בעינן דעת המתקדשת כלל וכל חלות היעוד נפעלת ע"י מעשה ודעת האדון, או"ד אי אפשר לומר כן וגם כאן יש דעת המתקדשת אלא דסמכינן על דעת האב בשעת המכירה למכור אותה כשפחה. דהרי האב ידע דהמכירה פותחת פתח ליעוד, וי"ל דדעת ליעוד נכללת בדעת מקנה דמכירה. ויש להוכיח דהאפשרות ליעוד הויא חלק מעצם המכירה מהדין לקמן יט: דהמוכר בתו ע"מ דהאדון לא ייעד, התנאי בטל והקידושין קיים משום דנחשב כמתנה ע"מ שכתוב בתורה. ולכאורה יוצא מזה דהאפשרות של האדון לייעד מהוה חלק בלתי נפרד מעצם המכירה ולכן התנאי נגד היעוד מבטל את עצם המכירה. ואם כן יש להסתפק דאולי דעת האב בשעת המכירה גם מהוה הדעת קידושין של המתקדשת היכא דהאדון מייעד אותה.197והשווה לדברי רש"י יט: ד"ה וכי משייר וז"ל וכי משייר בה שוה פרוטה הוו קידושין - אלמא הואיל ומכרה ויודע שהאדון יכול ליעדה לאחר זמן מדעתיה הוה והוה ליה כאומר לה קבלי קידושיך עכ"ל. לכאורה דברי רש"י דומים לדברי רבינו זצ"ל דדעת הקידושין כלולה בדעת המכירה. אלא דמשמע דלפי רש"י דעת האב למכור אינו בעצם הדעת לקידושין אלא דהאב מעביר הזכות שלו לקדש בתו לבת עצמה, ואחר המכירה הכל תלוי בדעתה. וע"ע בזה באבני מילואים סימן לז סק"ג.

2 צפנת פענח על התורה פתח ↗

קידושי ייעוד כיון שהתורה חידשה לנו שיכול לייעדה במעשה ידיה ובגירעונה אם יש בהם שוה פרוטה לפי החשבון, עיין רש״י די״ט בקידושין, ובירושלמי שם, כבר חל ע״ז שם קדושין רק היא עדיין אינה מתקדשת ולכך מהני דאף אם אח״כ מת האב, דזה ר״ל הכתוב לשיטת המכילתא, דיצאה חנם אין כסף, ור״ל לאחר ייעוד לו ואינו נותן לה החיובים אז צריך לגרשה בגט כדין, רק דנ״מ, דהנה מבואר בקידושין דף ט״ז ע״ב, דיוצא בגירעון כסף אין לו הענקה, דאין שילוחה מעמך ע״ש לדידן, ובלשון רבנו בהל׳ עבדים, דאין עליו שם חפשי. והנה נ״מ גבי ייעוד אי נימא כר׳ יוסי בר״י דמייעדה במעשה ידיה וגם בע״כ כשיטת התוס׳, ושוב עי״ז יוצאה לחירות, וא״כ נימא שצריך להעניק אותה. אך מ״מ אין עליה שם חפשי ואין עליה שם ששילחה מעמך. אך אם מגרשה נימא שיהא צריך ליתן לה הענקה. וזה ר״ל אין כסף שא״צ להעניקה. וכן למ״ד כתובה דאורייתא אך ארוסה אין לה כתובה קמ״ל קרא דייעוד אירוסין עושה ואין לה כתובה.

1 וכי משייר בה שוה פרוטה הוו קידושין - אלמא הואיל ומכרה ויודע שהאדון יכול ליעדה לאחר זמן מדעתיה הוה והוה ליה כאומר לה קבלי קידושיך:

2 לאו לקידושין ניתנו - ואינו מקדשה אלא ע"י גרעון שיש לו עליה דהוה מלוה שהרי היא חייבת לו או הם או שוויים והיא עצמה משכון:

« רש"י על קידושין י״ט ע״א:ט״ו רש"י על קידושין י״ט ע״ב:ב׳ »